החלטה בתיק ת"א 1722-11-10

1.         בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן על ידי ביום 6/4/2011.

2.         פסק הדין ניתן בגין תביעה שהוגשה על ידי המשיבה ובמסגרתה נתבע בין היתר, המבקש, אשר שימש כשומר  בעת קרות ארוע הגניבה, אצל מבוטחת המשיבה.

3.         המבקש לא הגיש כתב הגנתו במועד ומשכך ובהיעדר הגנה, ניתן כנגדו פסק דין ביום 6/4/2011 והמבקש חוייב לשלם למשיבה סך של 228,053 ש"ח, הסכום אותו שלמה למבוטחת בגין נזקים שנגרמו למבוטחת לאור ארוע הגניבה שארע בעסקה של המבוטחת  בלילה שבין 21-22/6/2011.

4.         משכך, הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין. במסגרת הבקשה טען המבקש שעבד כעובד אצל המבוטחת וכאשר קיבל כתב התביעה, פנה למנהלה אשר הודיע לו שכתב הגנה מטעמו יוגש על ידה וכי המבקש אינו אחראי כלל ומשכך, סבר שיוגש כתב הגנה מטעמו באמצעות המבוטחת ומבטחתה, הנתבעת מספר 3.

            לטענתו, נדהם לגלות שלא הוגש כתב הגנה מטעם המבוטחת.

            לגופן של טענות הגנה טען המבקש ששימש כשומר במחסן המבוטח וטענות כתב התביעה אינן מטילות עליו אחריות.

            בתגובתו לתגובה הוסיף וטען המבקש שכל תפקידו היה להודיע למוקד גת (הנתבעת מספר 1, להלן: "מוקד גת") כל שעה באמצעות לחיצה על זמזמים, שאין אירועים חריגים ובמקרה של התראות, היה עליו לבדוק מקורן. כן טען המבקש שאחריות שומר בשכר היא כאשר מדובר בנזק שנגרם בנסיבות שניתן לצפותן מראש ואילו במקרה דנן מדובר בנסיבות שהמבקש לא יכול היה לצפותן מראש ואף טען כי מילא תפקידו בהתאם לחובת הזהירות המוטלת עליו.

5.         המבקש תמך בקשתו לעיל בתצהיר שאינו ערוך כדין ולא כולל פירוט העובדות כנדרש בתקנה 521 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות"). המשיבה עתרה לפיכך להוצאת התצהיר מהתיק וכך הוריתי במהלך הדיון ואף חייבתי המבקש בתשלום הוצאות המשיבה, אלא שלצורך ייעול הדיון, הסכימה המשיבה שהמבקש יצהיר בעת הדיון שהאמור בבקשה הוא אמת ובכפוף לכך ייחקר, מבלי לגרוע בחיובו בתשלום ההוצאות לנוכח מחדלו וכך נעשה.

6.         המשיבה התנגדה לבקשה, וטענה כי דין הבקשה להידחות. לטענתה, יש לדחות הבקשה על הסף, שכן הוגשה בחלוף 30 יום מיום מתן פסק הדין הואיל וחלפו 49 יום מיום מתן פסק הדין ומשכך, נטען כי חזקה שהבקשה הוגשה באיחור וזאת  בשים לב להוראות תקנה 201 לתקנות הקובעת, שיש להגיש הבקשה תוך 30 יום.

            בנוסף, טענה המשיבה שבמקרה דנן אין למבקש סיכויי הגנה, שכן הודה שהיה שומר עצמאי מטעם בעל המחסן ואף הוסיפה שהיא בעצמה מבטחת המבוטחת ולפיכך מדובר בטענות בדים, שכן אין ספק בדבר חבותו כשומר שכר. כן טענה המשיבה שהמבקש לא צרף אסמכתאות לתמיכה בטענותיו וטענה שהמבקש אינו מכחיש בצורה מפורשת את הנזק שנגרם, אינו מכחיש רשלנותו ואף לא פרט מה קרה באותו לילה בו התרחשה הפריצה.  

7.         דיון

בעניין הנדון אין המדובר בבקשה לביטול פסק דין פגום ומשכך ובהתאם להלכה הפסוקה המדובר בביטול פסק דין משיקולי בית המשפט.

            לעניין זה נדרש בית המשפט לבחון קיומם של שני מבחנים:

            א.         סיבת המחדל.

            ב.         סיכויי ההגנה של המבקש.

            כאשר בהתאם להלכה התשובה לשאלה השנייה היא החשובה.

8.         תחילה אדרש לטענת המשיבה לפיה יש לדחות הבקשה על הסף מאחר והוגשה באיחור. המשיבה טענה לקיומה של חזקה לפיה הבקשה הוגשה באיחור לנוכח מועד מתן פסק הדין, אלא שלא ברור לי מניין הגיעה המשיבה לכלל מסקנה שקיימת חזקה שכזו, מבלי שקיומה של החזקה נקבע בדין.

המשיבה גם לא טרחה והציגה בפני בית המשפט כל אסמכתא לפיה במועד שניתן פסק הדין קיבל אותו המבקש ומשכך ובהיעדר ראייה באשר למועד בו ידע המבקש על קיומו של פסק הדין עומדת בעינה גרסת המבקש לפיה ידע על מתן פסק הדין רק בסוף חודש אפריל תחילת חודש מאי ומשהוגשה הבקשה ביום 24/5/2011, די בכך בכדי לקבוע שהוגשה במועד.

בכל הנוגע לסיבת המחדל, התרשמתי שאכן לא היה בפי המבקש כל הסבר מניח הדעת למחדלו מלהגיש את כתב ההגנה במועד, מה גם שגרסתו תמוהה למדי, שכן לא ברור כיצד אמר לו מנהל המבוטחת שכתב הגנה יוגש על ידי המבטחת שלה, שכן המשיבה, התובעת, היא המבטחת ונראה שאין בפי המבקש כל הסבר הגיוני לאי הגשת הבקשה במועד. עם זאת ובהתאם לפסיקה, השאלה החשובה יותר, שעל בית המשפט לדון בה, היא שאלת סיכויי הגנת המבקש ומשכך, יש להידרש אף לבחינת טענה זו.